זהר - זה לא אחרת זה פשוט לשאול .

מה אתם חושבים ?
חשבתם פעם .. האם דעתנו באמת חשובה ? גם אני מאמין באמונה שלמה בה׳ יתברך ובדרך של התורה ללא ספק , השאלה שוב אם הדרך שאנחנו מכירים היא דרך התורה ? או דרך שהשתנת בהתאם לצרכי זרמים מסוימים .

האם נשארנו באמת נאמנים למקור ?

זהר – זה לא אחרת זה פשוט לשאול . אנחנו נאמנים למקור ? האם נשארנו נאמנים למקור היהודי לאורך הדרך? האם הפרשנויות ברשתות ובטלוויזיה מתייחסות באופן נאמן והוגן למקורות האמיתיים של היהדות, או שמא הן מעורבות באינטרסים פרטיים ובפוליטיקות שלהן? בזמנים של משבר ובמבחנים, האם אנו יכולים לסמוך על התכנים שמופיעים במרחב הציבורי, או שמא הם מטעים אותנו ומנסים לעוות את האמת? עלינו להיות נאמנים למקור היהודי בכל היבט: היסטורי, תרבותי ודתי, כדי שנוכל להתמודד בצורה הטובה ביותר עם המציאות המאתגרת שלנו. עלינו לפעול מחוץ לאינטרסים החברתיים ולשמור על קשר עם מקורותינו הנכונים, כדי להגן על קדושת היהדות. זהר – זה לא אחרת זה פשוט לשאול .

קרא עוד »
דוגמה ל-API של Hebcal

אירועי לוח השנה היהודי

פרשת קורח מתארת את המרד שבראשו עמד קורח בן יצהר, יחד עם דתן ואבירם ואנשים מבני ישראל, נגד משה ואהרון. המרד צמח מתוך תחושת קנאה ושאיפה לכוח, כאשר קורח ואנשיו טענו שכל העדה קדושה ושאין צורך במנהיגותם של משה ואהרון.

פרשת קורח מתארת את המרד שבראשו עמד קורח בן יצהר, יחד עם דתן ואבירם ואנשים מבני ישראל, נגד משה ואהרון. המרד צמח מתוך תחושת קנאה ושאיפה לכוח, כאשר קורח ואנשיו טענו שכל העדה קדושה ושאין צורך במנהיגותם של משה ואהרון.

משה מציע מבחן אלוהי להוכיח מיהו הנבחר: כל החולקים יביאו מחתות עם קטורת, וה’ יבחר את הקדוש. ה’ מצווה על משה להזהיר את העם להתרחק מאוהלי המורדים, ולאחר מכן האדמה נפתחת ובולעת את קורח ועדתו.

כמסקנה, הפרשה משקפת את הצורך באחדות ובקבלת הסדר האלוהי, כמו גם את החשיבות של מנהיגות יראת שמיים.

רש”י (1040-1105):

מילים מפורשות:

“ויקח קרח – לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה, לעורר על הכהונה, וזהו שתרגם אונקלוס ואשתיזיב קרח, נחלק משאר העדה להחזיק במחלוקת.” (רש”י על במדבר ט”ז, א’)

דרש, רמז, פשט:

רש”י מפרש שקורח לקח את עצמו והוביל מחלוקת על הכהונה מתוך קנאה ושאפתנות יתרה. קורח טען שכל העדה קדושה ואין צורך במנהיגות משה ואהרון.

פירוש מודרני:

המחלוקת של קורח מזכירה לנו את הסכנה שבשאפתנות יתרה ובקנאה, וכיצד היא יכולה להוביל לפירוד והרס בקהילה.

רמב”ם (1138-1204):

מילים מפורשות:

“כבר הודעתיך בפרק הקודם שהמחלוקת הוא חטא גדול מאוד והוא המביא להרבות הרעות. כי המחלוקת ראשית סיבה להפריד ולעקור היסודות והתורה מתחלקת מפני המחלוקת.” (שמונה פרקים, פרק ג’)

דרש, רמז, פשט:

הרמב”ם רואה את המחלוקת ככשל במידות האנושיות, כמו קנאה ושאפתנות יתרה. הוא מדגיש את הצורך בקבלת המנהיגות האלוהית ומזהיר מהרס המחלוקות.

פירוש מודרני:

הרמב”ם מלמד אותנו על חשיבות אחדות הקהילה והימנעות ממחלוקות שנובעות משאיפות אישיות, שהן הרסניות לחברה.

זהר - זה לא אחרת זה פשוט לשאול .

Skip to content